<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ק"ד</h1>
<h2>דף ו:</h2>
שתים כותבין שלש אין כותבין. נר' לי הא דאמ' ר' יצחק בגיטין בתחילתו שתים כותבין שלש אין כותבין פי' בלא שירטוט כגון שירטוט העליון אבל בין שיטה לשיטה לא צריך דאהכי סמכינן בשטרי הדיוטות ובקמיעין ובתפילין שאין צריך שירטוט. והא דאמרינן בהקומץ רבה [מנחות ל"ב ע"ב] הלכה למשה מסיני מזוזה צריכה שירטוט היינו בין שיטה לשיטה. דאי לשירטוט העליון מהלכה דר' יצחק נפקא. וכי אתאי הלכתא בין שיטה לשיטה. אבל תפילין אין צריכין שירטוט בין שיטה לשיטה. וגם לא היו אבותינו רגילין לשרטט תפילין כדאמרי' בתלמוד ירושלמי [שבת פ"א ה"ב] [כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט] ורב עמרם בר ששנא מייתו בסדרו למילי אחריני. תדע דקא פריך במנחות הא מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה עושין מתפילין מזוזה והא בעיא שירטוט כדאמר רב חמא בר גורייא ומשני תנאי היא. מאי טעמא מוקי לה כתנאי לוקמה בתפילין ששירטט. ואם תאמר מפני שאסור לשרטטן. [הא ליתא] דהא לא תניא הלכה למשה מסיני כלל גבי תפילין. ובמסקנא פסק דאין צריכין שרטוט אך אם שירטט לא פסל. כדאמרינן גבי דופן שלישי (דופן) [אפי'] טפח וכל שכן אם יש ארבעה. כ"ש הכא דאין הלכה לגבי תפילין לא לשרטט ולא להניח דאם שרט(ו)ט לא פסל אלא להכי לא מוקי לה בשירטטן דלא היו רגילין. ושטות ובורות הוא לשרטט תפילין דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. וספר תורה משום נוי משרטטין אותה בין שיטה לשיטה. והיינו דאמרי' במגילה דברי שלום ואמת מלמד שצריכה מגילה שירטוט כאמיתה של תורה דהיינו מזוזה. ולא כפירוש הקונטרס דמפרש תורה ממש.
